כולם היו הפוכים היום. הילדים היו עצבניים וחסרי סבלנות. העננים גם. ומודה שגם לי היו ימים מרוכזים מאלה. אבל את הטבע שום דבר לא עניין. לא הרעש, ולא הבוץ, ולא זה שהחמודים מא' 3 לקחו לי את כל הפלסטיקים עם החרקים והעכבישים באמצע השיעור בלי לשים לב שיש בפנים חיות, כדי לחפש עוד חיות, ובסוף נשארו בלי כלום. א' 2 וג' 2 לעומת זאת היו יעילים יותר. שתי הנפות של רשת הפרפרים הציפו אותנו בחיות שעוד ייקח שבועות למיין. אבל הדבר העיקרי שיישאר לי, ולחלק מהילדים מהבוקר הזה, זו הזאבנית עם כל העכבישונים שלה על הגב. לראות את זה דרך עדשת המצלמה זו חוויה שקשה להישאר אדיש אליה. וגם לא לכל גמלי השלמה, בכל שלבי הגלגול, שהחליטו פתאום לצאת החוצה ולהיעמד על הקיר, מקווים לתפוס משהו לנשנש רגע לפני שהגשם חוזר. היה משהו מופקר ולא ממושמע בבוקר הזה בטבע, ולא תמיד זה דבר רע. ושוב, מתנצל על הבוץ שהכנסנו לבית ספר כשהגשם תפס אותנו בהפתעה.
Comentarios
Agregar un comentario