11/11/22 - שישי חופשי
טוב, גם א' 1 לא היו בעניין השבוע. קצת אחרי שיואב או ליאם צעקו עליי לצלם את הנמלה איבדו גם הם עניין והשאירו אותי די לבד בגינה הקהילתית. הם הסכימו באופן חריג לא להיכנס לשטח המגודר שבו שתלנו וזרענו את פרחי הבר שיביאו לנו פרפרים באביב, ובאמת, שבוע אחרי הגשם הראשון הניצנים הראשונים כבר התחילו לבקוע מהאדמה ואני התרגשתי כמו בלידה. טוב קצת פחות. אחרי השיעור לא הלכתי הביתה. היה יום שמשי ולא הצלחתי באמת לעזוב את העמדה. עליתי למרפסת בקומה 2, רק כדי להיתקל בלהקת הזרזירים הראשונה של בית הספר עוברת מעל הראש. ירדתי למטה והילדים צעקו לי לבוא מהר כי הם מצאו עכביש ענק. מישהי מב' 1 הסבירה לי שזה זאבן מסוג טרוכוזה, כמו זה שהיא קיבלה לעשות עליו את דף העבודה, ושהוא חי וצד על האדמה. היא צדקה, כמובן. הראיתי לה שזו בעצם הזאבנית שכבר ראינו ביום רביעי, שעל הגב שלה המון המון עכבישונים, וכמה טוב לראות את כולם עוד אתנו. אחר כך ראינו מין צרעה שחורה מוארכת חופרת באדמה הרטובה, רק כדי לגלות שזה בעצם זבוב גדול, ייבוא מאמריקה, בשם המקורי חייל שחור. חגב גדול וציקדה קטנה העשירו את הגינה גם הם. אבל הכי יפים היו שני פרפרים לבנים שהתעופפו במחול מעל שרידי הגינה הקהילתית. לבנין משויש ולבנין צנון הסכימו סופסוף להצטלם. רק נמפית הסרפד, חמקמקה שכמוה, הבליחה להרף עין מעל לרשת הצל - ונעלמה מהר מדי בפעם השנייה. בפעם השלישית אני מקווה שזה ייגמר אחרת.
Comentarios
Agregar un comentario